top of page


אם היה ניתן לארוז את התחושות, ההרגשות, ואת כל ההבעות

היו נדרשות לכך אלפי מזוודות!


זה היה משהו נדיר, אחר, עוצמתי- תחושה שלעד תלווה אותי

משהו שונה בכפל כפליים, הרגשה של קסם שניתן היה למשש בידיים!


השילוב המדהים בין ילדה מהממת, שובבה ומלאת מרץ

לבין ילד בוגר, רציני וסבלני היה פשוט מרתק ומושלם,

כמו מאין איזון לי ולכולם!


כל התחושות, ההרגשות והיופי בהפקה זו

לא מובנים מאליהם כלל וכלל!

יודעות מדוע?


כי הפקה זריזה וספונטנית כזו לא היתה לי מעולם!

בדרך כלל כל הפקה שלי מתוכננת עד היסוד,

כל פריט לבוש נבחר בקפידה וכל האביזרים נארזים שבוע קודם במזוודה

בלוקיישן אני לפחות פעמיים קודם מבקרת והילדים נבחרים בזכוכית מגדלת!


אך ההפקה הזו היא בעצם המשך ספונטני של ההפקה הקודמת

"רגעים של בין הערבּיים" בה היינו מוגבלים ל-15 דקות של צילומים!


נכון שאומנם יצאו תמונות מהממות וכל זה תוך חמש עשרה דקות

אך התכנון היה שונה ואחר ועם סט נוסף שעליו לא היה על מה לדבר

הסתפקנו לעת עתה במה שהספקנו, אך בפועל כשחזרתי לבית הבנתי שזה לא הסוף

גם אם תכננתי וגם אם לא, גם יש זמן וגם אם אין- הפקה נוספת אני פשוט חייבת לתזמן!


אז כבר ביום למחרת, כשעוד לא התאוששתי מהמרוץ של ההפקה הקודמת

פשוט יצרתי קשר עם האמא של ללי- הילדה המהממת

הסברתי לה שהפעם אין לי זמן מיותר לחיפוש מדוקדק של ילדים

אני חייבת שתשיג לי ילד בן 6 כי זו המידה שיש לי בבגדים.


אגב, הסטיילינג בהפקה זו היה צריך לשמש לצילומים אחרים

אך מקוצר זמן פשוט לקחתי משם מספר פריטים

השגתי מכנסיים מחברה קולגה, וחולצה מהאחיין נשלחה אלי בין רגע

את הכובע מכאן, החצאית משם והסטטילינג פשוט הושלם!




מהלוקיישן קצת חששתי, אני יודעת- יש לי דרישות גבוהות מעצמי

ולכן לא אתפשר על משהו שהוא קצת פחות ממה שדמיינתי.


בררתי על מקום בסגנון שרציתי אך היתה בעיה אחת וגדולה

לא התאימו לי שעות הסגירה!


האתר פועל למשך כל היום ובשעה 16:00 נועל את המקום

אך אתן כצלמות בוודאי מבינות שהשעות האלו הן ממש בעייתיות

הזמן הכי מושלם לצילומים זה כמה שיותר קרוב לשקיעה

ואם נצא שעה קודם נפסיד את כל האוירה!


אבל אופציה אחרת לא היתה קיימת

אז על אף הזמן הקצר שהיה ברשותי, לקחנו את הרכב ויצאנו לדרך אני ובעלי

הגענו למקום רק כדי לוודא קודם אם כיוון השמש הוא בצד הנכון

אך כשהגענו, הכרטיסים לאותו היום אזלו ואפילו להיכנס רק לרגע קט לנו לא אישרו.


אז חזרנו לרכב וביצענו פרסה, לאן נוסעים? סימן שאלה!

אך סייעתא דישמיא ענקית ליוותה אותי

לא עברו מספר דקות של נסיעה ובצד הדרך אנו רואים מערה!

עצרנו את הרכב, הדלקנו פנסים וכך בחשש גדול אחד אחד אנו נכנסים.


וואווו. אדיר!

מערה ענקית ומושלמת!

אור השמש נכנס דרך הפתחים בצורה כל כך נהדרת!


בצד יש מדרגות ירוקות שלא מובילות לשום מקום

וחלון מאחור הפונה לסלע בהר שגם לצורך שלו לא מצאתי פיתרון!


אבל מי בנה את המערה ובשביל מה התקין חלון ומדרגה?

זה ממש לא מה שאיכפת לי כרגע!


ה' הטוב שלח לי מערה עם הלוקיישנים הכי מושלמים ומוצלחים שיכולים להיות

עם חלונות שפונים לסלעים ובלי כל הגיון לקיומם של מד