אם היה ניתן לארוז את התחושות, ההרגשות, ואת כל ההבעות
היו נדרשות לכך אלפי מזוודות!
זה היה משהו נדיר, אחר, עוצמתי- תחושה שלעד תלווה אותי
משהו שונה בכפל כפליים, הרגשה של קסם שניתן היה למשש בידיים!
השילוב המדהים בין ילדה מהממת, שובבה ומלאת מרץ
לבין ילד בוגר, רציני וסבלני היה פשוט מרתק ומושלם,
כמו מאין איזון לי ולכולם!
כל התחושות, ההרגשות והיופי בהפקה זו
לא מובנים מאליהם כלל וכלל!
יודעות מדוע?
כי הפקה זריזה וספונטנית כזו לא היתה לי מעולם!
בדרך כלל כל הפקה שלי מתוכננת עד היסוד,
כל פריט לבוש נבחר בקפידה וכל האביזרים נארזים שבוע קודם במזוודה
בלוקיישן אני לפחות פעמיים קודם מבקרת והילדים נבחרים בזכוכית מגדלת!
אך ההפקה הזו היא בעצם המשך ספונטני של ההפקה הקודמת
"רגעים של בין הערבּיים" בה היינו מוגבלים ל-15 דקות של צילומים!
נכון שאומנם יצאו תמונות מהממות וכל זה תוך חמש עשרה דקות
אך התכנון היה שונה ואחר ועם סט נוסף שעליו לא היה על מה לדבר
הסתפקנו לעת עתה במה שהספקנו, אך בפועל כשחזרתי לבית הבנתי שזה לא הסוף
גם אם תכננתי וגם אם לא, גם יש זמן וגם אם אין- הפקה נוספת אני פשוט חייבת לתזמן!
אז כבר ביום למחרת, כשעוד לא התאוששתי מהמרוץ של ההפקה הקודמת
פשוט יצרתי קשר עם האמא של ללי- הילדה המהממת
הסברתי לה שהפעם אין לי זמן מיותר לחיפוש מדוקדק של ילדים
אני חייבת שתשיג לי ילד בן 6 כי זו המידה שיש לי בבגדים.
אגב, הסטיילינג בהפקה זו היה צריך לשמש לצילומים אחרים
אך מקוצר זמן פשוט לקחתי משם מספר פריטים
השגתי מכנסיים מחברה קולגה, וחולצה מהאחיין נשלחה אלי בין רגע
את הכובע מכאן, החצאית משם והסטטילינג פשוט הושלם!
מהלוקיישן קצת חששתי, אני יודעת- יש לי דרישות גבוהות מעצמי
ולכן לא אתפשר על משהו שהוא קצת פחות ממה שדמיינתי.
בררתי על מקום בסגנון שרציתי אך היתה בעיה אחת וגדולה
לא התאימו לי שעות הסגירה!
האתר פועל למשך כל היום ובשעה 16:00 נועל את המקום
אך אתן כצלמות בוודאי מבינות שהשעות האלו הן ממש בעייתיות
הזמן הכי מושלם לצילומים זה כמה שיותר קרוב לשקיעה
ואם נצא שעה קודם נפסיד את כל האוירה!
אבל אופציה אחרת לא היתה קיימת
אז על אף הזמן הקצר שהיה ברשותי, לקחנו את הרכב ויצאנו לדרך אני ובעלי
הגענו למקום רק כדי לוודא קודם אם כיוון השמש הוא בצד הנכון
אך כשהגענו, הכרטיסים לאותו היום אזלו ואפילו להיכנס רק לרגע קט לנו לא אישרו.
אז חזרנו לרכב וביצענו פרסה, לאן נוסעים? סימן שאלה!
אך סייעתא דישמיא ענקית ליוותה אותי
לא עברו מספר דקות של נסיעה ובצד הדרך אנו רואים מערה!
עצרנו את הרכב, הדלקנו פנסים וכך בחשש גדול אחד אחד אנו נכנסים.
וואווו. אדיר!
מערה ענקית ומושלמת!
אור השמש נכנס דרך הפתחים בצורה כל כך נהדרת!
בצד יש מדרגות ירוקות שלא מובילות לשום מקום
וחלון מאחור הפונה לסלע בהר שגם לצורך שלו לא מצאתי פיתרון!
אבל מי בנה את המערה ובשביל מה התקין חלון ומדרגה?
זה ממש לא מה שאיכפת לי כרגע!
ה' הטוב שלח לי מערה עם הלוקיישנים הכי מושלמים ומוצלחים שיכולים להיות
עם חלונות שפונים לסלעים ובלי כל הגיון לקיומם של מדרגות
בשבילי זה היה פשוט מושלם, לא הייתי חולמת למצוא מקום אחר יפה יותר בעולם!
אז מה נשאר? פשוט לחזור לכאן מחר!
למחרת, עם רחלי פוקס צלמת הוידאו המהממת
ושרה כהן שעליה אני לא מוותרת!
יצאנו יחד לכיוון מערת החלומות הקסומה והמושלמת...
עם אמא של ללי נפגשנו בלוקיישן
וכך עם מזוודות, פנסים ותאורות התחלנו את הסשן
שרה ניצבת בפתח המערה עירנית וגיבורה- שומרת עלינו מכל צרה
אני עם מעדר ורחלי עם כפפות, כך את כל הפסולת והעפר מפנות!
אך רגע, איפה אבי הילד בן ה-6?
הייתי במתח, אין לי מושג מי הוא, איך הוא נראה
ואיך הוא יגיב לצילומים במעמקי המערה.
והינה תוך כדי פינוי הפסולת וסידור התאורה
אני רואה ילד נעמד בפינה עם כזו אצילות ומלא שלווה
מחכה וממתין לכל דרישה.
זה פשוט היה מדהים ומשעשע!
כאשר ללי המתוקה מסתרקת לה בירכתי המערה קופצת ובורחת לכל פינה
הוא מתארגן בנחת ובשלווה, חובש את הכובע וסוגר את המזוודה.
וכך אנו את הצילומים מתחילים
כשעל קירות המערה הצצלים נופלים
הפנסים מאירים באור קסום ומופלא
וזה כבר לא סיפור זו ממש אגדה!
אז בשביל מה להאריך במילים ובתאורים מיותרים?
פשוט צפו בסרטון של מאחורי הקלעים
הוא ידבר, יביע ויספר את מה שלא ניתן לקמט במילים.
קרדיט לרחלי פוקס צלמת הוידאו| פלאפון 054.844.2030 | מייל shach321@gmail.com
תודו שהסרטון הכניס אתכן לאוירה
שיכולתן לחוש את הקסם שהיה עמוק במערה.
את הבהלה מבעיטה חפוזה שאת ארמון הפלאים מוטטה
יכול היה לשמוע גם מי שנמצא הרחק הרחק מן המערה.
טוב שניה, רק רגע.
אני מרגישה ממש משוררת בואו נעצור את השרשרת
נהיה רציניים ונדבר לעניין.
בזמן הצילום עצמו היה צורך בזהירות יתרה, כי כמה שהמערה היתה קסומה
אך ממש במרכז שלה היה פעור בור עמוק ורחב מה שדרש ממני התמצאות וזהירות במרחב.
ורק כאשר הכוכבים בשמים התחילו להאיר
כיבינו את הפנסים והגחנו מתוך המערה אל שאון העיר
מאובקים, מלוכלכים אך מלאי חוויות
אפופים במיסתורין וסיפורי אגדות.
וכשהגעתי לבית זה היה תענוג, פשוט חוויה!
לעבור ולדפדף במצלמה, לראות אין ספור תמונות
ולהתבלבל את מה לבחור ואת מה להשאיר מאחור.
במהלך העיבוד הקפדתי לשמור על מראה אמיתי ועיבוד טבעי
אך כמובן שיש צורך לעבוד באופן מקצועי.
התמקדתי בריטושים ודיוקים פרפקציוניסטים, הארתי והחשכתי במקומות הרצויים
כדי להעצים את האוירה ולהעביר את מה שחשנו אנו בעצמנו גם אליכם הצופים.
מכירות את התמונות הראשוניות בכל סשן צילומים?
אלו בדרך כלל תמונות או שרופות או חשוכות
או עקומות או מידי רחוקות
עד שמגדירים את המצלמה לפי הצורך והתנאים
ואז מתחילים באמת הצילומים.
התמונה שמעלנו היא אחת מאותן תמונות שבעצם נוצרו רק כדי להתנסות
רק כדי לבדוק את ההגדרות במצלמה ואת מה לשנות
שימו לב בתמונה המקורית (מצד שמאל כמובן😉)
את המבט של הילדה, מבט שאומר: "נו תכווני כבר את המצלמה"
הפוני עקום, והשיער נפוח שלא לדבר על הגרביון המאובק שהיה צורך לנקות במפוח.
את את התמונה הזו בדיוק בחרתי, דבר ראשון את הפוני יישרתי
את השיער כמובן שסירקתי (בפוטושופ, כן?)
ואת הגרביונים הברקתי.
לאחר מכן עברתי לפנים, ייפתי והחלקתי
הוספתי צבע והבהרתי
מיקדתי עיניים וגרמתי למבט שלהן להביע
ולא להיות מרחף, מטייל ותמוהה.
לרקע הוספתי יותר מסתוריות ודרמה
הכהיתי, העמקתי וכך הלאה המשכתי...
תמונה נוספת ומהממת שמספרת את הסיפור המלא, זו התמונה הבאה.
את התמונה השמאלית יכולתי להתחיל לעבד כמו שהיא
ללא צורך בשילוב של הילד מתמונה אחרת כי גם כך היא מהממת
אך רציתי מבט, רציתי סיפור, רציתי הבעה ורציתי המשך.
בחרתי לשלב את הילד מתמונה אחרת כי לא רציתי לגמור את הסיפור כאן
לא רציתי למסגר את הילדים בתוך הפריים הנ''ל
אלא ליצור תחושה שיש סיפור מסביב, שיש משהו מעבר
ולתת לצופה מן הצד להמשיך את הסיפור ולדמיין
להמשיך את הסיפור וללא להעצר...
וגם כאן מבחינת העיבוד יצרתי תחושה
נעימה אך דרמיתית, נקיה אך מלאה באוירה.
יש כאן סיפור שמתרחש ולזה אף אחד לא יכול להתכחש
המבטים, ההבעות, הצבעים וכל הריטושים הקטנים
אלו הם שהופכים את התמונה למושלמת לפרטי פרטים.
שימו לב לדוגמא איך בתמונה המקורית מצד שמאל, יש לילדה על החולצה גוש של אור
אך כאשר שילבתי את הילד מתמונה אחרת גם אור הפנס קיבל זוית שונה מזו הקודמת
לכן על החולצה של הילדה עברתי ואת כל החלקים השרופים שהם תוצאה של האור פשוט הסרתי
כמובן שהיה צורך בשילוב מדוייק בין דפי הספרים כדי ליצור את השילוב באופן כזה שאין רואים!
תסתכלו על הרקע, תבחנו את הצבעים
איזה עומק ודרמה הם נותנים
כמה קסם תמונה אחת יכולה ליצור
אפילו שהעיבוד היה טבעי ונעים
אין ספק שהוא חולל פלאים...
אז נעצור כאן ונפנה את המערה
כי כבר הגיע ערב ועברה השקיעה
כעת כשהשמים כבו והכוכבים מנצנצים
הגיע הסוף ליום של צילומים...
אהבת את הפוסט? תכתבי לנו😀