top of page


הפעם הפלגנו רחוק רחוק.......

עברנו הרים, חצינו אגמים, יערות וכפרים עד שהגענו לעמק מופלא וקסום זה...

תמיד, מאז ילדותי חלמתי לפגוש אנשים שגרים במקומות נידחים בעולם ביערות, בכפרים, בפסגות ההרים ובג'ונגלים, אנשים שחיים בשבטים ובקבוצות אשר מנותקות מכל הסובב אותם...

מעניין לא?

איך החיים שלהם מתנהלים? מה הם אוכלים? איך תינוקות שורדים בחום איימים או בקפור כלבים?

חשבתם על זה שאין להם בית ספר? שהם לא הולכים למכולת לקנות אוכל...

אותי זה העסיק המון כילדה קטנה ותמיד חלמתי שיום אחד אנדוד בעולם ואכיר אותם (:

כיום אני מבינה שזה לא ממש מציאותי (במיוחד לא בקורונה) לכן החלטתי שבמקום לנסוע ולהפליג

בעצמי למרחקים כאלו אולי פשוט עדיף שאביא אותם לכאן...


חשבתי וקיימתי!

הכל התחיל בחיפוש אין סופי של השראות, עברתי על מאות תמונות של החיים במקומות אלו...




לאחר מכן עברתי לשלב שבו צריך להחליט על סטיילינג- וכאן למען האמת זה קצת היה קשה

כשאת רואה תמונה מוכנה של ילדים בתוך ג'ונגלים, בתוך כפרים והרים את באמת לא שמה לב

ממש ללבוש שלהם אך ברגע שאת מתחילה לחשוב על זה רציני את מבינה שסגנון

הבגדים שלהם רחוק מזרח ממערב (תרתי משמע) מהסגנון לו אנו רגילים...

אז כן, לקח קצת זמן להתרגל, להתחבר ולהכיר בדיוק מי לובש מה

אך לבסוף הגעתי ללבוש מסויים שאותו אני הולכת לתפור אי''ה

ואז.... יוהו... האוהל!!

שעות על גבי שעות של עבודה אין סופית לבניית אוהל שיתאים לסגנון החיים הזה.

רצתי אוהל ייחודי, מעניין וצבעוני כמו סגנון החיים שלהם והכי חשוב שיהיה כמה שיותר רחוק

מהאוהלים בסטייל שהולכים היום...

אז כמובן רצים לרכב "קדימה נוסעים"

"לאן?"

"לאסוף ענפים" אותי כבר לא שואלים למה ובשביל מה כי כבר יודעים שהרעיונות שלי לא נגמרים מהר מידי.

אז נוסעים ליער לאסוף ענפים (אני, בעלי והילדים...)

"זה ענף דק מידי" "זה ממש קצר"

"אני צריכה שיהיה גם ארוך, גם לא עבה מידי וגם לא דק. אה... ושכחתי כמובן שהוא צריך להיות יבש..."

לבסוף לאחר שכל הרכב מפוצץ ענפים מכל צד אפשרי

(כמובן שהבגאז' לא נסגר ומכל חלון אפשרי צצים להם עלים שעפים ברוח וחיפושיות שלא מבינות מה עלה בגורלן...)

אוקי, הנסיעה עברה בשלום עכשיו קדימה צריך להתחיל לבנות!

רגע! לפני כן! קודם נמיין את הענפים...

זה לחץ וזה לקשת, זה למדורה וזה לאוהל...

טוב. זהו עכשיו מתחילים סופית!

מעמידים את הענפים, כמובן שזה נופל לי על האף מכאן והשני נופל לי על הראש משם...

אך לבסוף מתחילים לראות שיש שלד לאוהל.



יופי! האוהל מוכן! שאר האביזרים גם כן כבר מחכים לנסוע ליער...

אז מתארגנים ונודדים רחוק רחוק...




כמובן שגם הפעם לא ויתרנו על התיעודים

הנדירים והמעניינים כל כך של מאחורי הקלעים.

השתדלנו לתעד כמה שיותר מההפקה המדהימה הזו

אך יחד עם זאת לעשות זאת בצורה הכי טבעית ופחות מורגשת שאפשר

על מנת לתת לילדים את האפשרות להרגיש הכי משחוררים, לתת להם את האפשרות

לצחוק, לשחק, לרוץ ולהשתכשך.....

צפייה מהנה (:



חשבתם שנוותר על סרטון עם טיפ מקצועי?

אנחנו כאן היום עם טיפ נוסף uטעימה קטנטנה,

ממש על קצה המזלג מתוך הקורס השלם והמדהים